העיפרון שנפל על הראש של איתמר

יום אחד אני וכל המשפחה טסנו לאילת.
היה די משעמם אז בנתיים כתבתי מחזה זמר, לפתע נפתח  החלון והעיפרון שלי נפל מהחלון של המטוס.
הוא נפל במדבר הסיבירי על ראשו של דוד אריה אבל הבעיה הייתה שלא יכולתי  להגיד לטייס  לעצור אז הימשכנו לטוס וגם לא ראינו על מי הוא נפל מכייון שההינו גבוהים מאד . וכאשר היגענו לאילת חזרנו על כל המקומות שההינו בהם ולא מצאנו עד שלפתע נתקלנו באיתמר , איתמר אמר לנו כך:״ הרגשתי משהו נופל לי על הראש והיה כתוב שם ״ נחום ביליבאו״. מה השם משפחה שלכם, אולי זה שלכם?״ ואני ישר צעקתי:״ זה אני, זה אני נחום ביליבאו, זה אני״ איתמר נתן לי את העיפרון.











סוף...

דברים שמתחשק לי לפעמים לעשות מתוך ״הילד הזה הוא אני״ יהודה אטלס

דברים שמתחשק לי לפעמים לעשות:
לאכול חצי תפוח ות׳חצי השני לזרוק,
לשתות ישר מהבקבוק אפילו שיכנס בו רוק,

 לצאת לרחוב לשחק בדיוק כשהאוכל מוכן,
להתנדנד בכסא על-יד השולחן,

לנגב בשרוול את האף מנזלת,
לקחת מקדחה ולקדוח בדלת,

לשחק כדורגל בתוך הבית,
לזרוק מהחלון גרעינים של זית,

לפתוח ת׳רדיו חזק בזמן מנוחה,
לא לרחוץ ת׳ידים לפני כל ארוחה,

מעצים של שכנים גויבות לסחוב,
להביא הביתה כלבים מהרחוב,

ללכת לבד לקנות בחנויות,
לבזבז כסף על סתם שטויות,

לקחת צבעים לקשקש על הקיר
ולהגיד שלום לאיש שאני לא מכיר.

לפעמים מתחשק לי
ואני סתם רוצה -
ולפעמים מתחשק לי
ואני עושה! 

הרפתקאות יעל וגדי כתב אורי ציזנר

פרולוג

״חכה רגע״ קראה אחרי יעל, אני רוצה להגיד לך משהו חשוב, לאן אתה הולך? יעל רצה אחרי אבל אני רצתי יותר מהר ממנה וצעקתי בתוך ריצה:״ אמא אמרה לי שאני חייב להכין שיעורי בית כי לא הכנתי אתמול״.

 פתאם עצרתי וחיכיתי ליעל, שאלתי אותה:״ מה את רוצה להגיד לי?״ ויעל ענתה לי:״ אני רוצה להכין אתך

שיעורי בית״. חשבתי ועניתי:״ דבר ריאשון זה לא כל-כך חשוב ודבר שני אמא שלי לא מרשה כי: היא אומרת שאני לא מרוכז מספיק״.

אז אמרתי לה שתבוא מחר. למחרת בבקר כשהתלבשתי לבית ספר צילצול בטלפון הסיח את דעתי אמרתי לרוני

אחותי לענות ולהגיד שעוד רגע גדי יענה כשסיימתי להתלבש עניתי לטלפון ויעל שאלה אותי:״ איפה אתה גר?״

עניתי לה:״ בכדור הארץ״, ״איפה בכדור הארץ?״ ,״בישראל״, ״איפה בישראל?״,״בעיר״,״ איזו עיר?״,״ביבנה״,״ איפה ביבנה?״ ,״ ביבנה הירוקה״,״ איפה ביבנה הירוקה?״, ״בשונית״,״ איפה בשונית?״,״ בשונית 4״,״ איזו קומה בשונית 4?,

״קומה 2״,״ איזו דירה בקומה 2?״ ״ דירה 8״
יעל שאלה:״ מתי לבוא?״ ״תבואי ב-4 ווחצי״ עניתי. ״זה מאוחר מדי״ ״ אז תבואי ב-5״ עניתי, יעל חזרה ואמרה:
״ אמרתי מאוחר מדי,תנקה את האוזניים שלך אם אתה לא שומע טוב״.
״אז תבואי ב-4״ אמרתי. יעל אמרה:״ בסדר, בי בי ונתקה.

פרק ראשון שבו: יעל ואני

מתגנבים למקום שאסור

שמתי את התיק על הגב והלכתי לבית הספר.

בדרך לבית הספר פגשתי את יעל. נכנסתי לכיתה והוצאתי חשבון.
כשהמורה לא ראתה אמרתי ליעל:״ במה אפשר לשחק אך שסימתי את המשפט המורה ראתה והענישה אותי.
כשכלם יצאו החוצה במקום לשבת בספסל התגנבתי למקום שאסור. כשראיתי את חלון חדר המורים התכופפתי.
למזלי הטוב ראיתי את יעל גם מתגנבת בלי שיראו אותה צעקתי לה:״ יעל״, היא היסתובבה לעברי ושאלה:
״מה אתה עושה כאן?״ ״קדם תגידי את״ ״קדם אתה״ ״ קדם את״ המשכתי להתווכח פתאם מורה שמעה
אותנו, אני ויעל התחבאנו מאחורי שתי עצים שהיסתירו אותנו, למזלנו הטוב המורה לא ראתה אותנו אבל
היא היסתכלה לעבר אחד העצים. לבסוף התברר שהמורה למדעים ראתה אותנו.
לחשתי ליעל:״ נפסיק לריב ונעבד כצוות״יעל ענתה בלחישה:״בסדר״. כשהמורה הלכה יעל ואני יצאנו מהמחבוא
וכמו שאמרנו עבדנו כצוות כשיצאנו מהמחבוא רועי מהכיתה שלנו אמר לנו שהוא אומר למורה שהיינו במקום שאסור.
יעל ואני התחננו שלא יאמר למורה, אבל רועי לא הסכים. כשהיה צילצול שלושתינו נכנסנו לכיתה וחיכינו למורה.
כשהמורה נכנסה רועי התפרץ ( בלי להצביע)ואמר :״ יעל וגדי...״ המורה ניכנסה לדברי רועי ואמרה:״ לא מתפרצים בלי רשות״ והוציאה אותו לכיתה המקבילה. שמחנו על כך שהמורה הוציאה את רועי לכיתה מקבילה.
אבל לצערינו הרב המורה למדעים בדיוק ניכנסה לכיתה ואמרה למחנכת בקול זועף וצעקני:״ אני ראיתי את יעל וגדי ניכנסים למקום שאסור ״. המחנכת קראה לרועי ואמרה לו:״ אני לא הייתי צריכה להעניש אותך, עכשיו הם יקבלו 
עונש. כשהמורה ורועי חזרו מהכיתה היא כתבה לשנינו במחברות קשר.